7 בדצמבר, תשע בבוקר, שכונת שג'עאייה. גדוד 53 של שריון עם לוחמי גולני מנהלים קרבות עזים נגד חמאס. הצוות הרפואי שפועל יחד עם גאיה שומע בקשר שטנק חטף מטען והם מיד מגיעים לאירוע. הרופאה אמרה לגאיה: "טנק עולה באש, תתכוננו, יהיו פגיעות קשות, תכינו את עצמכם." גאיה סיפרה שהם ראו טנק עולה באש, וכולם אמרו "תביאו מטפים, תביאו מים".  סמל יובל, חובש בגדוד 53, מספר שהכניסה לטנק הייתה חסומה, והצוות החל לטפל בפצוע הראשון, כשהפצוע השני עדיין היה בתוך הטנק. בזמן הזה הרופאה וגאיה היו מאחור, טיפלו בפצועים שהגיעו.

​

בשלב הזה גאיה יודעת שיש שני פצועים שהם כבר הצליחו להוציא מהטנק ולהתחיל לטפל בהם. הם תחת אש מכל כיוון, בלי הפסקה. ואז החובש אמר לגאיה: "בואי מהר, צריך שם עוד מטפל בכיר, תבואי." גאיה מתקשה לשמוע בשל הרעש הרב באזור. כשהיא מבינה שצריך אותה במקום אחר, היא נענית להגיע, ופתאום נשמעה ירייה. "אני רואה את גאיה עושה מעין תנועה כזאת, מחזיקה את הרגל", מתאר רב"ט צבי, חובש בגדוד 53.

​

גאיה הפסיקה להרגיש את הרגליים. רב"ט צבי בא להרים אותה, לעשות לה 'סחיבת פצוע', ואז הוא לא הרגיש יותר את היד שלו ומבין שגם הוא נפצע ושבסיטואציה הזו הוא לא יכול לעזור לגאיה. בשל אי היכולת לטפל בגאיה במצבו, רץ צבי לתפוס מחסה. גאיה בינתיים, שכבה על הבטן, שהיא שומעת עוד כדורים נורים סביבה.

אלא שלפתע גאיה הבינה שנפצעה. היא צועקת "איי! נפצעתי, נפצעתי, נפצעתי!". מי שהייתה במקום ויכלה להעניק לה טיפול רפואי הייתה ד"ר סגן בר, קצינת רפואה בגדוד 53. היא לא האמינה שזה מה שהיא רואה, ורצה לגאיה כי היא ראתה שהיא מדממת. היא ידעה שיורים עליהם והיא הבינה שזה באותה מידה גם היא יכולה להפצע.
בזמן שד"ר בר מבצעת טיפול מציל חיים, גאיה חושבת לעצמה: "אני אשכרה שוכבת כאן, ירו בי, על הרצפה בשג'עאייה. כאילו, מה קרה פה?". גאיה הועלתה לאלונקה, וביקשה מאחת הבנות מהצוות שתוציא לה את החוסם עורקים, כדי שלא תאבד את הרגל. 

​

באירוע הזה נפלו מפקד הטנק, עומרי רוט, והלוחם נפתלי יונה גורדון, זכרם לברכה. ארבעה שריונרים ולוחם גולני נפצעו קשה ובינוני, גם גאיה והחובש שלה, צבי, נפצעו קשה.